פתח דבר, מכתבי ברכה ותוכן

בו יבואר דבר ה' הלכה ממקורותיה בתלמוד ובפוסקים ועד להלכה למעשה כפי סדר הבאתם בשולחן ערוך ובהגהות הרמ"א והחונים עליו זה השולחן, סביב לשולחנך, זר זהב סביב ל"ט מלאכות חלק א מלאכות חורש, זורע, קוצר, מעמר, דש, זורה, בורר, טוחן, לש, גזירות השהיה .החזרה והטמנה, דין מעשה שבת, מבשל, גוזז, מלבן, צובע נכתב ע"י שמואל אברהם בעזרת החונן לאדם דעת פתח תקווה סיון ה'תשפ"ג

שלום אמיר, אלעד פייט, עידן עזר-עריכה: גיא עיצוב ועימוד: אריאל אדלר © על פי דין תורתנו הקדושה ולהבדיל ע"פ החוק הבינלאומי כל הזכויות שמורות .למחבר הספר. ניתן לצלם חלקים מהספר לצורכי לימוד שלא למטרה מסחרית 054-5796665 :לרכישת הספר shmuelavr@gmail.com :לפניות בענייני הספר

מכתב ברכה לכב' הרב שמואל אברהם שליט"א 'שלו' רב לאוהבי תורתך וכו עברתי על חיבורך הגדול והמקיף על טל מלאכות שבת, ואני מלא התפעלות מגודל ,המלאכה שנטלת על עצמך, לברר את כל מלאכות השבת ממקורותיהן בש"ס ובפוסקים מהראשונים ועד אחרוני האחרונים ועד ועד בכלל. כולל פוסקי ימינו שדנו בשאלות הטכנולוגיות החדישות, כגון מכשירים חשמליים וכדו'. כל מלאכה מוגדרת תחילה בהגדרה מדויקת, מהו האב ומה הן התולדות, מה אסור מהתורה ומה מדרבנן. והכול .מתומצת, מסודר בהיר, נהיר וצהיר, מלאכת מחשבת ממש ספרך יסייע לכל לומד, בין הלומד הלכות שבת בעיון, כסיכום, ובין הלומד גמ' מס' שבת ואינו עוסק בהלכה למעשה, אך מעוניין לדעת מה הן המסקנות המעשיות של כל מלאכה ומלאכה, ובין מי שרוצה ללמוד רק הלכה למעשה. הלומד הלכה למעשה יסתייע בספרך ללמוד כל הלכה ממקורותיה. והלומד את הסוגיות התלמודיות בלבד יסתייע בספרך .לקבל תמונה כללית על השתלשלות ההלכה עד מסקנותיה המעשיות ובין למדן ובין בעל בית המעוניינים להכיר את הלכות שבת בדרך קצרה ונוחה יוכלו .להשתמש בספרך ללמוד הלכות שבת הלכה למעשה אני מקווה ומאמין שגם הרחוקים עדיין מתורה ומצוות, שירצו להתקרב לתורה יסתייעו בספרך להכיר וללמוד את הלכות שבת הלכה למעשה. כי השבת היא פרשת המים בין האדם שומר המצות למי שאינו שומרן. השבת היא המתנה הגדולה שה' נתן לעם ישראל ,ובה מתייחד עם ישראל מכל העמים. גם אלו שקבלו מאיתנו את רעיון המנוחה השבועי אך לא הגיעו לרעיון של קדושת היום ומעלתו הרוחנית. אנו מקווים ומאמינים שהשבת תחזור לתפוס את מקומה הראוי בבתיהם של ישראל, שיגיעו להכרה שללא שבת אין שלוות נפש, אין בית, אין משפחה, אין תרבות, אין ערכים, אין ישראליות. ספרך יסייע .אי"ה להשבת השבת לבתי ישראל .יפוצו מעיינותיך חוצה להגדיל תורה ולהאדיר .בברכת התורה והשבת הרב יעקב אריאל, ר"ג .נ.ב מכיון שהדברים נוגעים למעשה הרשיתי לעצמי להעיר הערות מעשיות במקומות .*מסוימים ,הערת כותב הספר: מראי המקומות והכותרות שאליהם מפנה הרב שליט"א נכתבו לפני העימוד * ולכן אינם תואמים. לתועלת הלומדים שולבו הערותיו של הרב גם בתוך הספר, כל אחת במקום .אליה היא מתייחסת

זורע זריעה בקרקע יבשה .מובא בשם שביתת שבת שהזורע בקרקע יבשה פטור אבל אסור 'ולענ"ד הדבר צ"ע. כי כידוע דרך הזורעים לזרוע לפני ירידת הגשמים בעוד הקרקע יבשה. ר לאחר הזריעה שמרוה את היא רביעה הנופלת- למשל רש"י פרשת עקב (דברים יא, יד) יורה הארץ ואת הזרעים. לא מסתבר לומר שזריעה זו, שהיא בדרך המקובלת, אינה אסורה מה"ת .)אלא מדרבנן (ויהיה מותר לכאורה לזרוע ע"י גוי במקום צורך גדול מדין שבות דשבות .זריעה אינה בהכרח הצמחה מיידית, אלא עצם הנחת הזרעים בקרקע ע"מ שיצמחו בבוא העת מקור הלכה זו הוא היראים שהובא באג"ט זורע סעיף י. אך המעיין בדבריו יראה שהוא לא בחצר לפני התרנגולים בזמן ירידת גשמים. שלא עוסק בזריעת שדות, אלא בזריקת גרעינים בזמן ירידת גשמים יש סיכוי שהתרנגולים יאכלו את הגרעינים, והם לא ישתרשו. אך בזמן 'ירידת הגשמים יש חשש שהם ישתרשו ונמצא שהוא עובר למפרע על איסור זריעה (ר .אג"ט שם). א"כ לא מדובר במקום זריעה ובכוונת זריעה אלא רק חשש לפס"ר של זריעה אך בזריעה בשדה שהוא מקום זריעה וכוונת זריעה נלענ"ד שהוא חייב משום זורע מה"ת גם .בקרקע יבשה שם גרמא בברזיה שהמים מגיעים אח"כ לקרקע זרועה לד' הרמ"א גרמא מותר רק במקום הפ"מ. אך כאן יש צירוף של פס"ר עם השהייה של כוח שני .כמש"כ המהר"ל בדף עג, ב שם ד. פתיחת חלון לאוורר הבית אם כוונתו להרבות אור לצמחים, ובפרט כדי שקרני השמש יגיעו אליהם, יש בכך מלאכה דאורייתא. ורק כשאין כוונתו לכך אלא לאוורר את הבית מותר (בפרט לדעת הרשב"א שבת )קז, ב ואין להתיר משום הסרת המונע כי מיד כשפותח את החלון מתמלא הבית באורה והר"ז כבידקא )דמיא בכוח ראשון (חולין טז א שם ו. השמעת קול גם הפוסקים הספרדים מחמירים בהשמעת קול שיש בה זילותא דשבתא. הגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר (חלק א – או"ח סי' כ, יב) אוסר השארת רדיו פתוח בשבת גם אם מדובר בתחנה הערות לפט"ז אוסר- נוכרית שאין בה הנאה מחילול שבת. וכן בשו"ת אור לציון חלק ב מפעלים ובתי חרושת ומכונת כביסה הפועלים אוטומטית קוצר .אך העפר שבו הוא מן הסתם מוקצה לכו"ע - טלטול עציץ שם זר זהב – עציץ על מרצפות .המרצפות בימינו עוברות עיבודים מלאכותיים, ולא ניכר עליהן שהן עשיות מאבנים ועפר פנים חדשות באו לכאן, ולכן הן אינן ממין הקרקע, אלא ממין שונה. וכמו"כ הן הרבה יותר קשוחות ממרצפות אבנים וחצץ. הן אינן בולעות, לא מחלחלות ואינן חדירות וייתכן שכו"ע .מודים שהן חוצצות בין העציץ לבין הקרקע הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

דש חליבה .החזו"א התיר כביכול להצמיד את מכונת החליבה לבהמה כשאינה פועלת זו אמירה תיאורטית, למעשה ההצמדה נעשית ע"י ואקום והיא בהכרח שואבת. אין אפשרות ,מעשית להפריד בין ההצמדה לשאיבה. אכן לאחרונה פותחה מכונה העונה על דרישת החזו"א ר' תחומין כרך יא מאמרו של הר"ש רוזנפלד נאמר שיש מקילים להזרים את החלב ישירות לשימור והגרשז"א חולק. אין כאן107 'בהע .מחלוקת, אלא תיקון טעות. החלב חייב לזרום תחילה לאיבוד, גם אם לא יגיע כולו לאיבוד רק לאחר שהחלה הזרימה לאיבוד מותר להפנותה לשימור. היו שסברו בטעות שאין צורך .בזרימה לאיבוד. והגרשז"א העמידם על טעותם משאבה באות ב. החזו"א לא אמר שרק הטיפות הראשונות מתיחסות אליו. אלא מכיון שהשאיבה מיועדת כולה לאיבוד לכן היא מותרת. אלא שהפניית החלב אח"כ לשימור אע"פ שלכאורה אינה אסורה משום דש בכ"ז היא אסורה משום שסו"ס התוצאה היא דישה ומדרבנן יש לאוסרה .)(כהור"ש בע"פ התיר בכ"ז את השימוש במכונה בשיטה שהציע תחילה יפה הבחנתם בין מכונת חליבה לבהמה לבין מכונת שאיבה חשמלית לאדם. בזו האחרונה יש צורך להחזיק את המכונה בידים והדבר דומה לכאורה למכונת גילוח. אך בכ"ז יש הבדל. את מכונת הגילוח יש להזיז ממקום למקום. מכונת השאיבה נשארת צמודה במקום אחד. ייתכן שאין כאן מעשה חדש בכל רגע ורגע אלא המשך המצב הראשוני. אך ר' מש"כ הר"פ בשמ"ק לב"ק לא, א שעמידה במקום אחד נחשבת כעשייה בידיים, כי אם היה מת היה נופל. המשך העמידה של אדם חי היא בעצם עשייה מתמשכת. לאור הגדרה זו יש לבדוק האם החזקת המכונה בידיים נחשבת לעשייה בידים . מ"מ אין ספק שהמכונה עדיפה ממשאבה ידנית שבה .יש צורך לעשות מעשה חדש בשאיבת כל טיפה וטיפה טוחן חיתוך גס בסלייסר מעסער שאינו כלי המיוחד לטחינה-אתם תולים זאת במחלוקת המשנ"ב וערוה"ש לענין האק .בלבד ולכן לדעת ערוה"ש אפשר לקצוץ בו בשבת בצל וביצה קיצוץ דק. לענ"ד נ"ד שאני מעסער אינו מיועד רק לקיצוץ דק דק, אך עיקר שימושו הוא קיצוץ כזה. לחיתוך-אומנם האק מעסער אלא-גס מעדיפים להשתמש בסכין רגיל. המשנ"ב לא אסר לגמרי את השימוש בהאק .רק את הקיצוץ דק דק. אך מי שרוצה לחתוך בו חיתוך גס משמע שמותר משא"כ הסלייסר הוא מעיקרו רב שימושי, הוא משמש גם לחיתוך דק וגם לחיתוך גס. ואכן ארבעה-חיתוך דק בודאי שאסור בשבת משום טוחן. אך באשר לחיתוך גס, כגון בשלושה סיבובים בלבד צ"ע האם הדבר מותר. האם עצם השימוש בכלי זה אסור, ואם מותר מהו הגבול המותר? אומנם יש מקום לאסור את עצם השימוש בכלי זה משום שהוא משמש לטחינה אסורה ויש חשש שאדם יסובב בו סיבובים מיותרים ובכך יעבור על איסור טוחן. אך לת"ח .שייזהר מלעבור את הגבול המותר אולי יש מקום להתיר הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

לישה הכנת טחינה בדרך הכנתה יש שלב בו הטחינה מתעבה ויש בכך לישה. המתירים סוברים ששלב ההתקשות הוא ארעי והיא לא מתקיימת. אתם מעירים על כך שבעצם היא בת קיימא אלא שהאדם הבוחש בה מדלל אותה. ואין הדבר דומה לכתיבה באבק דרכים שהיא לא בת קיימא מחמת עצמה .לכן מותרת חייב משום מבשל. פשיטא! מהו- ויש להעיר משבת דף עד, ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא לשרורי מנא קא מיכוין, קמ"ל: דמירפא רפי, והדר קמיט. כלומר, למרות שהריפוי- דתימא היה זמני, כחלק מהתהליך ההתקשות בכ"ז חייב עליו מדין מבשל. וכן שם האי מאן דארתח . אימא לא, קמ"ל- מהו דתימא: כיון דהדר ואיקושא- ! חייב משום מבשל. פשיטא- כופרא למרות שהריכוך הוא זמני בכ"ז הדבר אסור. בשני המקרים האלו המצב הזמני לא יכול .להישאר כך, מצד עצמו, ובכ"ז אסור כי התהליך מיועד למצב של קיימא, שם קיימא חל עליו לכאורה יש לחלק בין מצב זמני הנעשה מאליו לבין אדם העושה בידיו מעשה זמני לצורך .מלאכה מתקיימת. אך צ"ע מה הסברה להבחנה זו שהייה והטמנה פלאטה של שבת ."ויש מקילים אף להניח על גבה לכתחילה" משמע לכאורה שיש אוסרים להניח לכתחילה לא ידוע לנו מי הוא האוסר להשהות על גבי פלאטה. ואם הכוונה למי שחושש להטמנה במקצת בפלאטה חשמלית, משום שהיא דומה לגחלים, זהו דין אחר, ולא מדין השהיה. ואם הכוונה לדעות שהובאו באות פז, שפלאטה אינה אפי' גו"ק. לדעתם גם בדיעבד התבשיל .אסור באכילה בישול קלי הבישול 'הסתפקתם בקלי הבישול ששרו בכ"ש בע"ש האם מותר לשרותם בשבת בכ"ש ואולי אפי .בעירוי מכ"ר בסוף דבריכם שם כתבתם "אבל בכ"ר מדוע שנחמיר". לענ"ד בכ"ר ודאי שיש לחשוש לבישול. כי הבישול בכ"ש גם בקלי הבישול אינו בישול גמור אלא בישול חלקי. ולכן אין ,לערות עליו מכ"ר, ובודאי שאין לשרותו בכ"ר (הדבר דומה קצת לתבשיל שהתבשל כמאב"ד המבשלו בשבת בישול גמור חייב). ויש החוששים אפילו להשרות בשבת עוד פעם בכ"ש, שמא לא התבשל בע"ש כלל כמש"כ המשנ"ב בסי' שיח ס"ק לא ור' משנ"ב סימן שיח ס"ק לט שלא התיר עירוי על עלי תה בשבת אא"כ עירו עליהם בע"ש .140 מכ"ר יעויי"ש והבאתם אותו במס אופן עשיית התה נתינת המים לתוך התמצית ולא נתינת התמצית לתוך המים בגלל החוששים לצביעה- אופן ג באוכלין. מעודי תמהתי על עצה זו, הרי גם בעירוי מים שקופים לתוך התמצית המים נצבעים הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

.בצבע התה? וצ"ע הגסה הבאתם את דעת המשנ"ב שאין להוציא בכף מקדרה העומדת על האש אולם3 'אך החזו"א בסי' לז אות טו דה בסי' שיח התיר. הבאתם אותו בסוף דבריכם שם במס רק בשעה"ד. מהחזו"א משמע שמתיר גם לא בשעה"ד מלבן מגבונים לחים ,הערתו של הגר"א וייס שאין להתחשב בהגדרות מדעיות, אלא רק במה שנראה למראית העין .היא הערה יסודית חשובה הנגעת לכל דיון הלכתי באשר הוא שתהליך רבייתם לא532 ' לעניין הכינים בהע241 וזהו הטעם שהבאתם במלאכת שוחט סעיף נראה לעינינו הטבעיות אלא באמצעות מיקרוסקופ ולכן יש פוסקים שמתירים הריגת כנים בשבת גם בימינו, למרות שהמדע גילה, באמצעות מכשיריו, שגם כנים פרות ורבות כדרך .כל הארץ אך באשר למגבונים לחים הדבר טעון בדיקה מוחשית, ע"י סחיטה בידיים. אם ע"י סחיטה יוצאים מהם נוזלים אין להשתמש בהם בשפשוף חזק אלא רק בקינוח קל. ואם גם בקינוח קל .יצאים מהם נוזלים אין להשתמש בהם בשבת צובע צביעת אסלה בסבון יש להעיר שפעמים זו צביעה מתקיימת, כגון מקום שאין שימוש תדיר בשירותים, הצביעה עלולה להישאר כך ימים רבים הערה נוספת. גם האוסרים להשתמש בסבון הצובע את האסלה יתירו לאורח הנקלע למקום בו .יש סבון כזה להדיח את האסלה. למרות צביעת המים, כי זהו פס"ר דלא ניח"ל באיסור דרבנן .מה גם שיש בכך כבוד הבריות, כמבואר בשבת פא, ב מלאכת קושר עניין המלאכה, הבדלתם בין קושר לתופר, לדעתכם קשר ניתן להתרה ואילו תפירה לא ניתנת להפרדה אלא ע"י קריעה. צ"ע מפרימה של שני אריגים המחוברים ע"י תפירה, הפרימה מחזירה אותם למצב הקודם והיא בכלל קריעה. לכן הכרח לחלק בין חוט לאריג. חיבור שני אריגים או שני חלקי אריג ע"י אמצעי אחר זוהי תפירה. חיבור שני חוטים או שני קצוות .החוט ע"י עצמם זוהי קשירה .ואכן במלאכת תופר הגדרתם את מלאכת התפירה בהגדרה דומה הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

מחתך לשונית של פחית שתיה כתבתם בשם הגרשז"א שאין כוונתו לחיתוך אלא רק למנוע סריטה. עפר אני תחת כפות אך לכאורה היא הנותנת, כדי שהשותה לא- הגרשז"א- רגליו של גדול הפוסקים בדורנו ייסרט חרצו את הלשונית בתוך הפחית בצורה מיוחדת שרק פתיחה מדויקת באותו מקום תבטיח פתח חלק. לכן נלענ"ד שזהו מחתך. הפתרון לשתיית פחית בשבת הוא שהפותח את הפחית ע"י הלשונית ייצוק את המשקה לתוך כוס וישתה מן הכוס, שאז זהו פס"ר דלנ"ל, כי לא איכפת לו אם הפתח חלק ואין חשש שייסרט כי בלא"ה הוא לא שותה מן הפחית. ומכיון .שהפית נזרקת מיד אין כאן איסור מה"ת בונה וסותר בכלים פתיחת קופסאות שימורים הבאתם את דעת החזו"א שאסר משום שבימיו רבים השתמשו בפחיות לשימושים שונים, כגון חשמלאים, סנדלרים, בנאים, נגרים, וכדו' לאפסון מסמרים, ברגים ואביזרים שונים, וכן בעלי בתים למטרות שונות. כיום אין כמעט מי שמשתמש בקופסאות אלו ולכן גם החזו"א היה מתיר .את פתיחתן מטריה רוה"פ חולקים על הנוב"י שאסר. ובכ"ז נהגו לאסור. נלענ"ד שטעם האיסור הוא כמש"כ המשנ"ב בבה"ל בגלל הוצאה והעברה ברה"ר. ומכיון שיש מקומות רבים בעולם שעוברת בהם רה"ר דאורייתא וא"א לערבם בצוה"פ, לכן נוהג כל העולם לאסור. ואין להקל בדבר, גם אם תימצא דרך לפתור את הבעיות שהעלה הנוב"י, כגון שבראש המטריה תהיה כיפה קבועה ברוחב טפח, ופתיחת המטריה רק מוסיפה עליה. או שהמטריה תישאר פתוחה מע"ש וייתלה .עליה שלט "נפתח מע"ש" ועוד רעיונות אחרים. החשש לטלטול האסור מה"ת במקומו עומד מכה בפטיש טיפוח וריקוד חסידים נוהגים למחות כפים ולרקוד בשבת. ונימוקם עמם, כשם שהתירו לרקוד בשמחת תורה לכבוד התורה, כך גם החסידים שמחים בכל שבת שמחה של מצוה כמו בשמחת תורה. וגם בחורים ספרדים הנוהגים עפ"י פסקי הגרע"י אם הם לומדים בישיבה הנוהגת כמנהג החסידים יכולים לרקוד. וכשם שמותר לרקוד לכבוד כלה (כפי שהבאתם בשם האול"צ, גם שבת נקראת כלה ואנו אומרים "בואי כלה" לא תהיה כלה של הקב"ה כביכול, פחותה מכלה ב"ו). אין כאן .מחלוקת בהלכה אלא בהרגשה. מי שמרגיש את השבת כמו כלה רשאי לרקוד הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

כותב מדחום דיגיטלי ויש להעיר הערה כללית על עצם הכתיבה הדיגיטלית, הן במדחום והן במכשירים אחרים, כגון ,מחשב וכדו' שאין זה כתב שאסור מה"ת. כותב מה"ת הוא מוסיף או גורע מעל משטח מסוים כגון דיו על קלף או נייר וכדו'. אך הכתיבה הדיגיטלית דומה להארת האותיות באו"ת שהיה מותר בשבת (ר' ערובין מה, א שמעשה קעילה היה בשבת ושם נשאל דוד באו"ת) . דוגמא לכך צללים של אותיות. כגון מי שיש לו תליון ובו חרוטה המילה ' ציון'. בהעמדתו מול קרני אור מטיל התליון צל ובו מאירות האותיות 'ציון'. אין זו כתיבה האסורה. לכה"י יש לאסור כתב דיגיטלי במדחום מדרבנן, ובמקום חולי לא גזרו. ומכאן תמונות המצטיירות בטלויזיה במעגל סגור וכדו'' כל אלו אינם אלא צללים, שאינן בגדר ציור שאסור מה"ת. ולכה"י יש .לאוסרו מדרבנן הערות הרב יעקב אריאל שליט"א

:לעילוי נשמותיהם של הוריה והוריהם .האם – מרת חיה חוה ויטריול ע"ה .הוריה – רויזה לאה קנט ור' מנחם מנדל קנט . ונפטרו בשיבה טובה1922 שעלו מפולין ב .האב – ר' אברהם שמואל ויטריול ע"ה ,הוריו – בלומה ויטריול והרב יואב ויטריול הי"ד מהונגריה .שנספו בשואה עם כל משפחתם הענפה :ועל ידי דוד רבינוביץ' לעילוי נשמת הוריו ר' צבי מאיר רבינוביץ' ב"ר יצחק מרדכי ז"ל מרת דבורה רבינוביץ' ב"ר דוד ז"ל ת.נ.צ.ב.ה ברכות לחתננו הרב שמואל אברהם הי"ו, מחבר ספר זה, לרעייתו הרבנית .לילך, ולילדיהם – יסכה, הדסה, תמר, אביגיל, אחינעם, בניה, ויעל

יהושע בן נינה ז"ל .ירא שמיים, אוהב צדקה וחסד .ת.נ.צ.ב.ה אמן .הוקדש בברכה על ידי משפחת כרייף

ב"ה מטרות הספר לפני קרוב לעשרים שנה, כשלראשונה למדתי הלכות שבת בצורה ,מעמיקה, מצאתי שמצד אחד החומר מעשי, מרתק ומעמיק, ומאידך הספרים בני ימינו שעמדו לעזר עבורי היו מצומצמים וחלקיים. במבט לאחור, מסובב הסיבות עשה זאת בחכמתו, כיון שדבר זה גרם לי להשקיע בכתיבת סיכומי הסוגיות ושיטות הפוסקים, שעם השנים .הפכו לחיבור הנרחב שמוגש לפניכם בזמן שחלף מאז, נכתבו ספרים רבים המסייעים ללומד ההלכה. לכל ספר יש את ייחודיותו ומעלתו, ובכל זאת, אני מקווה שבספר זה ישנו .חידוש משמעותי. ואסביר מדוע :לימוד הלכה מעמיק בנוי על שלושה יסודות .) לימוד הסוגיות בגמרא ושיטות הפוסקים1 .) הבנת מבנה הסוגיה2 .) עיון בסברות השונות3 הדרך האידיאלית לקנות יסודות אלו, היא על ידי לימוד מעמיק, בכל סוגיה, ממסד ועד טפחות. יחד עם זאת, הלומד נתקל בשלושה קשיים מרכזיים: ראשית, פעמים רבות אין ללומד די המשאבים, הפנאי והיכולת לכך. שנית, גם אחר הלימוד נדרש מאמץ רב כדי לזהות את החוט המקשר בסוגיה, ולזכור את כל פרטיה ושיטות הפוסקים. קושי שלישי הוא שבכל סוגיה ישנן דעות ושיטות שאף בלימוד מעמיק לא .תמיד פוגשים בהן בשל זה לומדים רבים נעזרים בספרי קיצורים שמסכמים את הסוגיה ואת ההלכות. דא עקא שלרוב, ספרי הקיצורים משמיטים את המשא .ומתן בסוגיה וכן צדדים, נימוקים, והיבטים נוספים החשובים להבנתה בנוסף, חלק מספרי הקיצורים אינם צמודים לסדר הסעיפים של השולחן ערוך, ואלו שנצמדים אליו בדרך כלל אינם מסבירים את מבנה הסוגיה .במבט כולל

ספר .יוצא שישנו פער גדול בין הלימוד הרצוי לבין המענה המצוי זה מבקש לתת מענה שלם למכלול המורכבויות שהוצגו לעיל מתוך :שני אדנים ייחודו של הספר בכך שהוא נמצא 'על התפר' בין ספר – א. מענה מקיף ההלכה לבין ספר העיון. הספר מרחיב את שורשי וענפי הסוגיה בגמרות ובשיטות הפוסקים, ראשונים ואחרונים. תוך ביאור הסוגיה מתבררים דיוקים חשובים וסברות עיוניות, לצד הכרעת הפוסקים .הלכה למעשה באופן כמעט – ב. שמירה על סדר הסעיפים יחד עם ביאור מבנה הסוגיה עקבי, הספר צמוד לסדר סעיפי השולחן ערוך. דבר זה מאפשר ללומד לעבור על הספר במקביל ללימודו את הבית יוסף או המשנה ברורה. יחד עם זאת, על ידי כותרות וכותרות משנה, ניתן הסבר בהיר לסדר ולהיגיון המבני העומד מאחורי סדר הסעיפים. הלומד .יכול ללמוד לפי סדר הסעיפים ובמקביל להבין את מבנה הסוגיה .דבר זה מקל הן על הבנת הסוגיה והן על זכירתה הספר נותן מענה לכל הצרכים שמנינו – ידיעת הגמרות ושיטות הפוסקים והבנת מבנה הסוגיה, ולצד זה הנגשת סברות חז"ל והמשא .ומתן שבספריהם קראתי לספר 'אערוך שולחן', כיון שבו ערכתי בפני הלומד את הבנתי וביאוריי הדלים על הנכתב בשולחן ערוך ובפוסקים החונים עליו. יזכני ה' לכתוב ביאורים מעין אלו על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך. כמו .כן האותיות הפותחות את 'אערוך שולחן' הן ראשי התיבות של שמי הבהרה חשובה: מטרת הספר היא לעורר לב המעיינים ולשמש כלי עזר .עבור תלמידי החכמים ועבור המעוניינים ללמוד הסוגיה ממקורותיה גם אם מוצגים הדברים כהלכה פסוקה, אין זו אלא הצעת הדברים כפי דעתי הדלה. המעוניין לדעת כיצד לנהוג למעשה יעיין בדברי הפוסקים .הנזכרים בספר או ישאל למורי הוראה המוסמכים לכך אובמ

מבנה הספר . פתיחה למלאכה1 ,בפתיחה צוינו מקור המלאכה במלאכת המשכן, מהותה, מאפייניה .וכלליה העקרוניים לעיתים נוספה פתיחה לפני נושאים רחבים שדרשו ביאור, כגון לפני ,דיני סחיטת בגדים, לפני סוגיית חליבה, לפני בנין וסתירה בכלים ועוד. בפתיחה זו נתבארו עקרונות הסוגיה הנידונה, ולעיתים הוספתי .)רקע כללי או היסטורי (כגון בדיני חליבה . דיני המלאכה2 כותרות אחר הפתיחה מובאים דיני המלאכה. על ידי הכותרות וכותרות ,המשנה חילקתי את המלאכה לפי חלקיה והסתעפויותיה השונים לרוב לפי סדר הסעיפים בשולחן ערוך (במקרים בהם ההיצמדות ,לסדר הסעיפים הקשתה באופן ניכר על תפיסת מבנה הסוגיה .)חרגתי מכלל זה כמו כן ישנן מספר מלאכות (כגון מלאכת מכה בפטיש) שמלכתחילה מתפרסות על סימנים וסעיפים שונים בצורה אקראית, ובהן רק .ציינתי את הסימן והסעיף בשו"ע :הכותרות מתחלקות לשלוש רמות (בצילום הדף להלן הן יכונו בשם .)3 , כותרת2 , כותרת1 כותרת כדי להבין היטב את מבנה המלאכה רצוי להיעזר בתוכן העניינים .שמובא בתחילת כל מלאכה כן יש לציין, כשהובאו בספר מראי מקומות בגמרא או בפוסקים ללא ציון שם המסכת, הכוונה היא למסכת שבת, ממנה לקוחים רוב .דיני המלאכות

:ביאור המלאכה נעשה בשלושה חלקים שונים בו מובאים דברי השולחן ערוך והגהות הרמ"א בלשונם – . זה השולחן1 (הגהות הרמ"א מובאות בגודל מוקטן). בצד הטקסט צוינו הסימן והסעיף מהם הדברים לקוחים. כן הובאו ב'זה השולחן' פסיקות המשנה ברורה ואחרונים נוספים, אם דבריהם נוגעים ישירות לנכתב בשולחן ערוך וברמ"א. בנוסף, עבור המעוניין בשינון הסוגיה, "זה .השולחן" מסייע לסדר את ההלכות המרכזיות ,' בו הובאו ביאורי הדינים הנזכרים ב 'זה השולחן– . סביב לשולחנך2 מהגמרות והראשונים, ועד לפסיקת ההלכה באחרוני זמנינו. כמו כן .הובאו בו הרחבות, טבלאות, וביאורים נוספים לסוגיה בו הובאו ההלכות והעיונים שנזכרו בפוסקים – . זר זהב סביב3 ,הראשונים והאחרונים ולא נכנסו לשולחן ערוך או להגהות הרמ"א .עם ביאורים והרחבות נצרכות .בצילום שלפנינו ניתן לראות את כל הנזכר לעיל אובמ

א. שלא להשתמש במחובר לקרקע זה השולחן אין עולים באילן )מ"ב סק"ב – וכן אין נשענים ונסמכים בו(, בין לח בין יבש )במ"ב סק"א ציין שיש מקילים ביבש בימות החמה(, ואין נתלים בו ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל, גזרה שמא יעלה ויתלוש. עלה באילן בשבת, בשוגג מותר לירד; במזיד, אסור לירד. ואם עלה מבעוד יום, בכל גווני מותר לירד משחשכה. ויש אומרים דהני מילי כשהיה דעתו לירד מבעוד יום, אבל אם לא היה דעתו לירד מבעוד יום לא ירד משחשכה, כיון שהיה דעתו לישב שם באיסור )מ"ב סק"י – והלכה כדעה ראשונה(. סביב לשולחנך אף על גב דאמרינן תו בגמרא "ואיבעית אימא הא והא בשוגג, ובקנסו שוגג אטו מזיד קא 1 לא כתבוהו הרי"ף )לג:( והרא"ש )סי' יא(, ומשמע דסבירא להו דאין סברא לקנוס- "מיפלגי שוגג אטו מזיד, והא דאמרינן עלה מבעוד יום אפילו במזיד ירד )ב"י(. ועיין בב"ח )סע' ב( שלאוקימתא הנ"ל צ"ל דפליגי וניחא טפי לומר דלא פליגי ועוד שאפילו אם פליגי נקטינן לקולא במידי דרבנן. איסור עלייה באילן בגמרא במסכת ערובין )ק.( מובא: "ת"ר שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים וכו' הרי זה לא ישב עליהם לפי שאין עולין באילן". ומבואר שם בהמשך שבאילן יבש בימות החמה מותר לעלות עליו )שאין בזה משום מראית העין שהרי ניכר לכל שהוא יבש שאינו מוציא עלין, ורק בימות הגשמים שאין ניכר בין לח ליבש ואיכא משום מראית העין אסור. רש"י שם( ובתנאי שהוא 'גדודא' כלומר ייחור שנשרו ענפיו כולם )רש"י(. וכן כתבו הרא"ש )סי' יב( והטור להתיר לעלות בימות החמה על אילן יבש שאין בו פירות וענפים. אבל הרמב"ם )שם( אסר בכל גווני, וכתב הרב המגיד )שם( שטעמו משום דאמרינן בגמרא )שם ק:( דרב איקלע לאפטסיא ואסר בגדודא, ומשני: רב בקעה מצא וגדר בה גדר. וכך ביאר הב"י גם דעת הרי"ף. ולהלכה, בשו"ע פסק כרמב"ם. וכן כתב במ"ב )סק"א( אבל ציין שיש מקילים כרא"ש. איסור עלייה לאילן הוא אפילו כשמדובר במקום מצווה )כמובא בשו"ע תקפו, כא גבי שופר הנמצא על האילן בר"ה, ושו"ע תרכח, ג גבי סוכה הנמצאת על האילן(. עלה לאילן, מה דינו מובא בגמרא )ערובין שם(: מותר לירד, ותני - תני חדא: אם עלה מבעוד - חדא: אסור לירד. לא קשיא; כאן משחשיכה. ואיבעית אימא: הא - יום, כאן בשוגג, - והא משחשיכה, ולא קשיא; כאן כאן – במזיד. עכ"ל. ולפי זה עלה מבעוד יום אפילו במזיד ירד, עלה בשוגג אפילו עלה משחשכה נמי ירד, ולא מיתסר אלא בְּעלה משחשכה . והרמב"ם )פכ"א ה"ט( פסק 1ובמזיד שו״ע שלו, א איסור עלייה באילן 1 כותרת 2 כותרת 3 כותרת מראה מקום

מזמור לתודה ,ראשית, תודה לה' יתברך, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו חמדה גנוזה, המתוקה והיקרה מפנינים. על שזיכני להיות מיושבי בית .המדרש, על הזכות ללמוד וללמד, ועל שזיכני להוציא חיבור זה לאור הנה מקום איתי להזכיר מספר אנשים יקרים שבלעדיהם לא הייתי .זוכה לברך על המוגמר תודה לישיבת ארץ הצבי ביישוב פדואל בה התחלתי את צעדיי בעולמה של תורה. תודה לישיבת ההסדר רמת גן בה למדתי תורה שנים רבות ונעימות. לנשיא הישיבה מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א על הזכות לשהות במחיצתו ולינוק מתורתו. לראשי הישיבה הרב יהושע שפירא והרב בנציון אלגאזי על שלימדו אותי אהבת תורה ואהבת ה' מהי, ועל שנתנו בי את אמונם להעמיד שם תלמידים במשך מספר שנים. עם תלמידים אלו למדתי את רוב מלאכות שבת ושם התחלתי בכתיבת .הספר ,תודה מיוחדת נתונה לרבותיי הרב מוטי דיאמנט והרב אברהם וסרמן על ההכוונה והעידוד בנתיבות עולם התורה, ועל העצה והליווי .במשך השנים לחבריי הטובים, תלמידי חכמים חשובים, שהיו עבורי לאחיעזר ואחיסמך בהוצאת ספר זה – הרב דביר אטרה – על הייעוץ העידוד והליווי הצמוד לאורך השנים בהן אני עוסק בכתיבת הספר. הרב חנן , שמלבד קריאת הספר והצעת הארותיו והערותיו החשובות- שוקרון אף סייע לי רבות בעידוד והכוונה, בתוכן הספר ובדברים הנלווים לו. הרב אהרון כהן (כוכב יעקב) שעבר על חלקים בספר והעיר את הערותיו המחכימות. תודה לר' עזריאל לאופר ולר' אלרואי אסרף שהואילו מטובם להגיה חלקים ניכרים מהספר ובמיוחד לר' יורם פריז'ה .שבהשקעתו הרבה בהגהת הספר, הצילני משגיאות רבות תודות לכולל האברכים בישיבת צביה אלישיב בעיר לוד ולעומד בראשו הרב איתן שנרב על שזיכוני ללמוד וללמד שם במשך שנתיים הלכות אלו. תודה מעומק הלב לכולל האברכים 'רצון יהודה' בו אני ,לומד ולעומדים בראשו הרבנים יהונתן שמחה בלס והרב אורי רדמן עימו זכיתי לשאת ולתת בחלק מנושאי הספר כדרכה של תורה, וחלק .מהערותיו ודבריו נזכרו בספר אובמ

לקהילת 'ספרדי דתי לאומי' בשכונת הדר גנים, פתח תקוה, בה אני זוכה לשמש בקודש כרב הקהילה, בלימוד תורה, מסירת שיעורים והכוונה .בדרכה של תורה תודה גדולה להוריי היקרים, אבי מורי משה ואימי מורתי שולמית שיחיו, על שגידלו אותנו על אדני התורה הקדושה ובנוסף ליוו ותמכו .בי מילדות ועד היום. מהם למדתי דרך ארץ מהי, מידות טובות ויושרה .יאריך ה' ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים, מתוך בריאות ורוב נחת כאן מקום איתי להזכיר את אחותי המנוחה גלית, בעלה אברהם ואת בנם יוסף חיים לבית טופאן ע"ה, שניספו באסון הגז בירושלים, יום מר )ונמהר י"ט שבט תשע"ד ועלו יחד בסערה השמיימה. (שמואל ב א, כג הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ. חסרונם וזכרם מלווים אותי רבות ואני תפילה לראותם במהרה בתחיית המתים. בנוסף, הפנו את תשומת לבי לכך שהגימטריה של 'אערוך שולחן' עולה כמו 'אברהם גלית'. יעמוד שכר לימוד התורה בספר זה לעילוי נשמתם, בגן עדן תהא .מנוחתם, ינוחו בשלום על משכבותם, ויעמדו לגורלם לקץ הימין רוב תודות לחמי וחמותי, יונה ודוד רבינוביץ', על עידודם, עזרתם הברוכה ושמחתם הרבה בהוצאת ספריי לאור. ה' ישלח להם אריכות .ימים ונחת רוח מיוצאי חלציהם, מתוך בריאות שלמה אחרונה חביבה, תודה מעומק הלב לנוות ביתי, לילך תחי', שללא העידוד והליווי שלה לא הייתי מצליח לשקוד על התורה. מסירות נפשה עבור ,לימוד התורה שלי במסירת שיעורים וצרכי הציבור, בלילות ובימים ,היא מהדברים שאין להם שיעור. ימלא ה' כל משאלות ליבה לטובה שנזכה שהשכינה תשרה בתוך ביתנו ונראה את צאצאינו גדלים .לתפארת, בדרך התורה ויראת ה' מתוך בריאות איתנה ורוב נחת אפרוש כפיי בתפילה לבורא העולם שספר זה יעלה על שולחנם של תלמידי החכמים ויתקבל באהבה אצל לומדי התורה. יזכני ה' יתברך להמשיך ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, ולחבר חיבורים רבים ונוספים בתורתנו הקדושה. ויתקיימו בי דברי דוד המלך (תהלים כז) שִׁבְתִּי בְּבֵית .ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, מתוך רוב נחת ושמחה שמואל אברהם פתח־תקווה, סיון ה'תשפ"ג

29. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת חורש 31 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת חורש 35 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. גרירת דברים כבדים, ריבוץ הבית 36 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. טאטוא הבית 39 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. סיכת והדחת קרקע 40 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. צידוד דברים כבדים על הקרקע 41. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה. מקרים נוספים בהם חששו להשווית גומות 45. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכת זורע 47 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת זורע 49 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. השקיית זרעים וצמחים, ואכילה בגינות 50 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. הנחת זרעים במקום היכול להצמיח 51. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. זריעה בתוך מים 53 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. פתיחת החלון לאוורר הבית כשיש שם עציצים 54 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. גזירות השייכות למלאכת זורע 54 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ו. השקייה הנעשית מערב שבת וכיוון ממטרות 57. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת קוצר 59 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת קוצר 61. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גזרות השייכות לאיסור קצירה 61. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. שלא להשתמש במחובר לקרקע 65 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. הליכה על גבי עשבים 66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. שלא לרכב על גבי בהמה 66. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. שלא להריח דבר הראוי לאכילה בעודו מחובר 67 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. שלא לרדות דבש שבכוורת 68. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תלישה בצמחים ללא שורשים 68 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו. תלישה מצמחים שמקום גידולם אינו בקרקע 68 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז. צמחים שלא השרישו עדיין – תחיבתם בקרקע והגבהתם 69 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .דיני עציצים 69. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח. תלישה מעציץ 69. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. טלטול העציץ 69. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י. הגבהתם והנחתם על הקרקע 71. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא. מהו עציץ נקוב 73. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צמחים שניתקו ממקום חיותם 73 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יב. תלישת פירות מענף שנתלש 73 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג. תלישה בעצים ופירות יבשים 75. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכת מעמר 77. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת מעמר 79 . . . . . . . . . . . . . . . . .א. לקבץ מלח ממשרפות המלח, עימור בדברים שאינם מגידולי קרקע 79 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. המקבץ דבילה 80. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. איסוף פירות שנתפזרו לתועלת הלומד לפני תחילת כל מלאכה הובא תוכן עניינים מפורט יותר בו הודגש גם * .מבנה הסוגיה

85 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת דש 89 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סחיטת פירות 89. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. סחיטת פירות בידיים ומשקים שזבו מהפירות 93 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. אופני היתר לשתיית משקין שזבו 94 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. סחיטת פירות לתוך אוכל 100 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. סחיטת מאכלים כבושים או שלוקים 103. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דינים הקשורים לשימוש בשלג וברד 103. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה. ריסוק והפשרת שלג וברד 104. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ו. שבירת קרח 104. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. נטילת ידיים בשלג או ברד 105. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח. שפשוף ידיים במלח 106 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. דריסת שלג ברגליו 106 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י. הטלת מי רגליים בשלג 107. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .סחיטה בבגדים או בדים 111. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא. מקרים שגזרו שמא יסחט 112. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. סתימת נקב שבחבית יין 114. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פירוק אוכל מבית גידולו 114. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג. הפרדת פרי מהתרמיל או מהיד שלו 115. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יד. מלילת מלילות 117. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חליבה בשבת 119. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טו. חליבת בהמה בשבת 121. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טז. חליבה באישה 127. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכת זורה 129 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת זורה 130. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. הרוקק ברוח 133. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכת בורר 135 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת בורר 140. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כללי ברירת מאכלים 140. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. באלו תנאים נאסרה הברירה 142. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. ברירת אוכל מפסולת 146. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. דין ברירה בידו או על ידי כלי 147. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. דין ברירה לאלתר 152. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה. ברירה במין אחד 154. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ו. קילוף פירות וירקות וקילוף פסולת העוטפת אוכל 157. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. ברירת חפצים 159. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ברירה בנוזלים 162. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ח. ניקוי מאכל על ידי שרייה במים או שפשוף ביד 163. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. שטיפת פירות וירקות 164. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י. סינון משקים 168. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יא. עירוי מכלי לכלי 170. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. סינון פסולת בשעת השתייה 170. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג. תערובת של מוצק ונוזלים

172. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד. ברירה שאינה לצורך אכילה 172. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ]טו. כשלא רוצה את שני המינים [ברירת פסולת מפסולת 173. . . . . . . . . . . . . . . . .טז. ברירה שאינה לצורך שימושו הישיר של המאכל או החפץ הנברר 173. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .]יז. כשרוצה את שני המינים לאחר זמן לשימושם העיקרי [מיון 174. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח. ברירת פסולת על ידי הוצאת אוכל עמו 175. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יט. מחבץ 176. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ. סיכום למלאכת בורר 181. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת טוחן 183. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת טוחן 187. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. היתר טחינה בקת הסכין 189. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. טחינת מאכלים שאינם גדולי קרקע 190 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. טחינה בגידולי קרקע 194. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. היתר טחינה לאלתר 199. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מלאכת לש 201 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת לש 202. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גיבול דברים שאינם מוכשרים לאכילה 203. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. מהי פעולת הלישה 206. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. החומר המתגבל 209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. עובי הבלילה שנוצרת 209. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. אופני היתר לגיבול 214. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. טבלת עזר לסיכום 215. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גיבול מאכלים שראויים לאכילה 215. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו. מאכלים שעברו לישה חלקית מערב שבת 216. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז. מאכלים שלשם היטב מערב שבת 217. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח. מאכל שרוצה לגבלו על מנת להכשירו למאכל אחר 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . היתרי גיבול 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט. עירוב נוזלים בנוזלים 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . י. לישה לאלתר 218. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא. דילול 219. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. במקום צער 219. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג. במקום כבוד הבריות וכשאין לו שום תועלת מעצם הלישה 221. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הלכות השהיה החזרה והטמנה 223. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .גזירת השהיה 223 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. השהיה על גבי כירה 228 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. סמיכת קדירה לכירה 230. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. שהייה על גבי תנור או כופח 232 . . . . . . . . . . . . . . . .)'ד. השהיה על גבי גחלים מבלי שמכסה את הקדרה ('הטמנה במקצת 233 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. השהיה לצורך מחר 234 . . . . . . . .ו. השהיה כשנותן דבר המפסיק בין האש לתבשיל והשהיה במכשירים מודרניים 236. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז. השהה באיסור – דין התבשיל בדיעבד

238 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ח. גזירת החזרה לכירה 243 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. תנור וכופח 243 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . י. החזרה לכירה אחרת 244 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דין התבשיל בדיעבד- יא. החזיר באיסור 245. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דינים נוספים הקשורים לחימום התבשיל 245 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. היתר החזרה כשמכסה האש 246 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג. עירוי רותחים לתוך הקדרה 248 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יד. נתינת תבשיל לכתחילה, באופן שאין דרך בישול בכך 250 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טו. היתר החזרה לתנור שאפו בו מע"ש 253. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דינים נוספים השייכים לגזירת שהייה 255. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. צליית מאכלים מע"ש 259 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. עבר וצלה 260. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. פירות הנאכלים חיים 261. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. נתינת פת לתנור 264 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה. עססיות ותורמוסין וחבית של מים 267. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .גזירת הטמנה 269. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. איזו הטמנה מותרת ואיזו אסורה 272 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. היתר הטמנה כשכוונתו למטרה אחרת 272 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. מהם הדברים המוסיפים הבל ושאינם מוסיפים הבל 273 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. כיסהו ונתגלה 274 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה. פינה ממיחם למיחם 275. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו. הטמנת צונן 276 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. באלו סוגי תבשיל אסרו הטמנה 278 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח. הטמנה שלא בדרך הטמנה הרגילה ודין פלאטה 282 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. דינים נוספים 283 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 'י. הטמנה בדבר חם שאין ביכולתו להוסיף הבל ודין 'הולדת חום 287. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מעשה שבת 289. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אכילה והנאה ממעשה שבת 289. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. באיסור דאורייתא 293. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. באיסור דרבנן 294. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. מתעסק וישן 294. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. חרש שוטה וקטן 295. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בירורים נוספים בסוגיית מעשה שבת 295 . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. מעשה שבת שמותר באכילה – היתר גמור או רק לשעת הדחק 295 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו. הקדרה שבישלו בה 296. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. האם אסרו למי שנתבשל בעבורו 297 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ח. ברורים באופנים בהם קנסו מעשה שבת 300. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. ספק פלוגתא 301. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . י. מעשה שבת שנתערב 302. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא. ליהנות מדמי מעשה שבת 302. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. מעשה שבת בברירה 303. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג. מעשה שבת בטחינה 304. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יד. הנאה מחילול שבת שנעשה עבור חולה שיש בו סכנה

309. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת מבשל 312. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הרפיה והקשיה של חומרים 312. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. בישול בחומרים 312. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. האם יש איסור בהרפיית והקשיית מאכלים 314. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אופן הבישול 314. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. גוף החימום המבשל 316. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. החום המבשל 318. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. כלי ראשון וכלי שני 320. . . . . . . . . . . . . . . . . .ו. אופני בישול שיש לגביהם מחלוקת האם הינם כלי ראשון או שני 324. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .המאכל המתבשל 324 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז. רמת הבישול שבה נחשב המאכל למבושל 326. . . . . . . . . . . . . . . . . . ח. בישול סממנים שנועדו לצביעה ודברים שיש בהם בישול תמידי 326. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט. האם יש בישול אחר בישול בדבר לח 331. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 'י. שרייה בכלי שני של מאכלים שלא נתבשלו ודין 'מחזי כמבשל 332 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מאכלים המתבשלים במהירות וקלות- יא. קַלֵי הבישול 338. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב. בישול אחר אפייה וצלייה 341. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יג. מלח ובשר שור 343. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .דיני הטמנת תבשיל על גבי קדרה 343 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יד. היתר הטמנת תבשיל על גבי קדרה מוטמנת 343 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טו. האם אף במונחת הקדרה על גבי האש התירו 345 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז. עירוי נוזלים לתוך נוזלים 350. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .דיני חימום מאכלים 350 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז. חימום קיתון של מים בתוך כלי אחר עם מים 350 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . )'יח. הפשרת מאכלים שאינם מבושלים ('גזירת הפשר 351. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יט. חימום דברים שאינו רוצה בבישולם 351. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כ. חימום מאכלים מבושלים 352 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כא. חימום מאכל שנימוח להיות נוזלי 355. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כב. הפשרת צונן על מיחם 356. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . דינים נוספים 356 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג. הגסה בתבשיל 358 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כד. הוספת רכיבים לא מבושלים בשעת הבישול 359 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כה. קרובי בישולא 359 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כו. איסור טריפת ביצים בקערה 361. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת גוזז 363. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת גוזז 364. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . גזיזת שערות וציפורניים 364. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. כללי 365 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ב. אישה שחל ליל טבילתה בערב שבת 366. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .גזיזה ותלישה מבעלי חיים 366. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג. גזיזה ותלישה מבע"ח חיים או מתים 367 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד. כשבעל החיים מבושל וראוי לאכילה

368. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. חיתוך חלקי עור מגופו 368. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ו. חלקי עור או ציפורן שפירשו 370. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טיפול בשיער הראש בשבת 370. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. לקלוע או לחלוק השיער 371. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ח. שימוש במסרק 372 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ט. שימוש במראה חדה העשויה מתכת 375. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת מלבן 377 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פתיחה למלאכת מלבן 379. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ניעור בגד כדי לנקותו 379 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א. ניעורו מלכלוך או מרטיבות 381. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. ניעור מצִהוב הנתלה בה 382. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קיפול בגדים והוצאתם מהמכבש 382 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. קיפול בגדים 384. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. הוצאת בגד מהמכבש 385. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ניקוי בגד מלכלוך ללא שימוש במים 385 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה. שפשוף בגד על מנת לרככו 386. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ו. ניקוי לכלוך חיצוני 390 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כיבוס על ידי מים 390. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ז. כיבוס עור 392. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח. כיבוס בגד במים 394. . . . . . . . . . . . . .ט. כיבוס בדרך לכלוך, כיבוס בנוזלים מועטים והאם בעינן כוונה בכיבוס 396. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . י. כיבוס חומרים שאינם בולעים 397 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יא. כיבוס שיער 398. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יב. סיכום דיני ניקוי 400 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .איסור סחיטה וגזירת שמא יסחט 401. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג. איסור סחיטה 404. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . יד. גזירת שמא יסחט ומקרים בהם לא גזרו 407. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טיפול בבגדים רטובים 407 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טו. ייבוש בגדים רטובים 409. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טז. אופן השימוש בבגד רטוב 413. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .מלאכת צובע 415 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .פתיחה למלאכת צובע 417. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .א. אופנים מעשיים שיש בהם משום צביעה 418. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ב. צביעה באוכלין 420. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ג. צביעה בדרך לכלוך 421. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ד. צובע בגוף האדם ודיני איפור 425. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הערות והוספות 427 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שייך למלאכת דש 430. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .שייך למלאכת טוחן